עושר המשמעויות המסתתרות מאחורי המסכות והפסלים באמנות האפריקאית

מסכות אפריקאיות שבטיות מסורתיות

פסלים אפריקאים שבטיים מסורתיים

פרי מסורת שבטית עתיקה

אמנות אפריקאית שבטית מסורתית היא  פרי מסורת שבטית עתיקה ומושרשת מאד הכוללת  צלמי אבות, תשמישי פולחן וגם דמויות חילוניות, תגליפי חיות וכלים, אך בראש וראשונה משמשת האמנות למטרה דתית.

המסכות והפסלים האפריקאים המסורתיים נוצרים בשבטים שבמרחבי יבשת אפריקה על ידי אמנים מקומיים בני השבט, הממשיכים מסורת ארוכת שנים. אמני השבט הם בעלי מעמד ייחודי ומשתייכים בדרך כלל למשפחה של אמנים שזה היה תפקידה בחיי השבט לאורך שנים ארוכות. כל מסכה אפריקאית וכל פסל אפריקאי הוא ייחודי וחד פעמי, פרי ההחלטה האמנותית האישית של האמן היחיד – "אמן השבט".  הוא המחליט על הצבע הייחודי למסכה האפריקאית הספציפית שהוא יוצר בזמן הספציפי הייחודי. הוא המחליט על הקומפוזיציה הייחודית של הפסל האפריקאי הספציפי והוא המחליט הבלעדי על הצורה הייחודית של כל  מסכה ומסכה שהוא יוצר. אילו הן יצירות אמנות מופלאות הייחודיות לכל אמן ואמן אך הסגנון הוא תמיד תוצאה של מסורת שבטית עתיקה ומושרשת בעלת משמעות דתית מאגית עמוקה – אמנות אפריקאית שבטית מסורתית.

אמונה המבוססת על כוח חיוּת

האמונה האפריקאית מבוססת על מושגים מופשטים, כאשר במרכזה קיים המושג של "כוח חיוּת". סביב כוח זה סובבות כל הפעולות והמחשבות והוא יסוד הקיום. מעל לכל הכוחות עומד האלוהים הנותן חיים לכל שאר הכוחות, אחריו באים אבות השבט הקדומים המשמשים כמתווכים בין האלוהים לאדם. מבין האנשים החיים – זקני השבט הם המחוננים במיטב כוח החיוּת. האדם, הוא העומד במרכז העולם, והכוח שהוענק לו מטיל עליו אחריות מוסרית גדולה להשבת הסדר העולמי והחברתי. לחיזוק כוחו משתמש האדם בטקסי פולחן מאגיים. כאן מגיע כוחה של האמנות האפריקאית המסורתית. על פי האמונה האפריקאית האמנות שייכת לעולם הכוחות, כאשר תפקידם של הפסלים והמסכות להיות מקום משכן לכוחות העל-טבעיים ולאבות הקדומים של השבט. בנוסף משקפים המסכות והפסלים האפריקאים את עולמם של בני האדם ומערכות היחסים בינם לבין האלים, בינם לבין האבות הקדומים ובינם לבין עצמם.  ניתן לסכם ולומר שהאמן האפריקאי יוצר צורה אמנותית מוחשית למושגים מופשטים כמו: כוח, שלווה, מוות אמונה, הגנה, פריון פרנסה  איחוד ואהבה.

דוגמאות להמחשה:

זהו פסל המייצג את הקשר לאלים ולאבות הקדומים. על ראש המסכה יושבת דמות הנקראת – "מכוון מחשבות" והיא המקשרת בין האדם ומחשבותיו לבין האלים והאבות הקדומים. דמותו של מכוון המחשבות מייצגת את האמונה המסורתית כי מחשבותיו של אדם מייצרות את המציאות שבו הוא חי ואת המציאות אליה ניתן לשאוף. שני הראשים המחוברים בעלי שלוש העיניים מייצגים את הכוח שבאיחוד בין אנשים ואת היכולת הכפולה להבין ולראות.

דוגמא נוספת:

זוהי דוגמא לפסל המשקף את מערכת היחסים עם האל ועם המעבר לעולם הבא ומתחבר למיתוס הקדום המשותף לתרבויות רבות שבהן קיימת דמות מיתית המעבירה את המת אל העולם הבא. בפסל זה יושבת דמות אנושית על מעין חיה מיתית בעלת ראש גדול המזכיר את "קרברוס" – המפלצת  אגדית מן המיתולוגיה היוונית, כלב הציד של אל השאול היווני האדס,השומר על שער ממלכת העולם הבא. הדמות האנושית יושבת על ברכיה מבטה מופנה לאחור אל עבר ראשו של האדם המת.

 טכניקות וחומרים

באמנות האפריקאית  משתמש האמן בחומרים הלקוחים מן הטבע והסביבה. חומרים אלה כוללים עץ, סיבי צמחים, גרעינים וזרעים, שנהב עור כבשים, וכן שימוש בחמר ואדמה מקומית. האמן האפריקאי יוצר את המסכות והפסלים בהתאם לאופיו ומבנהו של החומר: גילוף וביצוע של עץ קשה, מירוק של  עץ רך ושילוב חומרים שהתקבלו כתוצאה ממסחר, כמו צדפי הקאורי מן האוקיאנוס ההודי וכן מתכות וחרוזים. לעיתים מוסיפים ליצירות חומרים שונים כמו מסמרים, מחרוזות עשויות משלל חומרים, שיני חיות, בגדים וחפצים שונים.

כלי עבודתו של האמן האפריקאי בעץ הוא קרדום קטן בעל להב מקושת, כאשר הליטוש האחרון נעשה ע"י סכין, כלי חריטה ומפסלת. מטיל ברזל מלובן משמש לעשיית חורים. בנוסף קיים שימוש בשנהב וגם באבן.

דוגמא למסכה שבה עשה האמן שימוש באלמנטים רבים:

בצדפי הקאורי המקיפים את המסכה, במתכת הרקועה משני עברי הפנים, במסמרים  ובבד יוטה המודבק לגב המסכה .

הצורה

הפיסול האפריקני מאחד בתוכו יסודות נטורליסטיים יחד עם צורות מופשטות ואקספרסיביות. הוא בדרך כלל סטטי וסימטרי כיון שהפסלים מגולפים מגזעי עצים או ענפים. כאשר צורת העץ הבסיסית העץ נשארת ובאה להדגש את גושיות הפסל. מסיבה זו, רוב הפסלים האפריקנים עשויים בצורת גליל .ישנה זיקה לסימטריה ולסדר ולכן ישנה עדיפות לציר האורך – מעין חיפוש של שביל הזהב. האמן האפריקאי חש את תכונות החומר שבידיו ומגלף אותו בהתאם לצורתו הטבעית. הוא עובד על כל צדדיו, כך שהפסל הוא בעל צורה תלת-ממדית יפה. לעומת תרבויות אחרות, שבהן עיקר הפסל הוא החזית שלו, באפריקה האמן מעניק תשומת לב לצד האחורי כמו לקדמי. האמנות האפריקאית משתמשת בצורות הטבעיות הראשוניות: כדור, חרוט , גליל ואליפסה ומשלבת בתוכה צורות מנוגדות: הצורות העגולות, המזכירות תכונות נשיות ורכות וצורות זוויתיות ומאורכות המעוררות אסוציאציות של זכריות ואגרסיביות. השילוב בין צורות אלה באותו פסל ליחידה אחת, יוצר הרגשה של איזון.

זוהי דוגמא לפסל שעיקרו סמלים המשלב בתוכו צורות עגולות וזוויתיות מאורכות במסר של אמונה וקשר לאלים:

ניתן לחלק את הפיסול האפריקני לשני סוגים עיקריים מבחינה צורנית:

פיסול הכלונס:

זהו הפיסול אשר השפיע על הסגנון הקוביסטי בתחילת המאה ה-20 והוא מצוי אצל שבטי הדוגון במאלי, בחוף גינאה ובקמרון וגם באפריקה המזרחית והדרומית-מזרחית. פיסול הכלונס הוא פיסול מופשט באופיו. לעיתים יש ניגוד בפסלים מסוימים שבהם הראש מעוצב בצורה נטורליסטית מדויקת לבין הגוף שמעוצב בצורה פשוטה וגולמית. הפסל או מסכת הכלונס מאופיינים במצח מקומר ומובלט, תחת שיער או כובע – שם משכנה של הרוח. המצח מאהיל על עיניים בצורת חורים משוקעים בגולגולת. העיניים הם התו העיקרי בפנים והן ממקדות את הריכוז של הפסל בעצמו.

לעיתים, עיצוב הפנים המופשט מזכיר בצורתו צורת לב בגלל הגבות הקמורות המתקרבות אל שורש האף ונפגשות בצד השני ליד הפה. האף כקובע מקצב, מותווה בקו, חץ או משולש. הפה הוא סדק, ריבוע או דיסקוס. האוזניים דמויות חצי ביצה, הצוואר עמוד ישר או נטוי. לפעמים מסודרים האיברים בצורת זיגזג אשר משווה להם תנועה.

הפיסול העגול:

הפיסול העגול הוא פיסול נטורליסטי ויותר קישוטי. פיסול זה מצוי בעיקר בסיארה ליאונה ובחוף השנהב אצל שבט היורובה, בקונגו המערבית והדרומית. בפיסול מהסוג הזה הראש מעוצב בקפידה וכן התסרוקות. העיניים עצומות למחצה ומשובצות בזכוכיות, מסמרי מתכת או חרוזים. הלחיים עגולות, האוזן מעוצבת בצורה אורגנית, האף רחב והנחיריים נפוחים. הפה הוא עיקר הרושם בפסל, לעיתים נראים אף הלשון והשיניים. הצוואר מקועקע ומעוטר בטבעות. אברי הגוף מונומנטאליים אך שומרים על צורתם הטבעית ומותאמים לגוף כולו. בשבטים מסוימים יש שימוש בצבע. הפיסול מסוג זה הוא קישוטי מאד ועשיר מבחינת תוספת חומרים ושילוב החומרים מאשר פיסול הכלונס המתואר לעיל, הגולמי יותר.

הפרופורציות וטכניקת גילוף הפסל האפריקאי

גילוף הפסל המסורתי  נעשה בשני שלבים עיקריים:

תחילה מחולק גוש העץ לשלושה חלקים נפרדים – לראש לגוף ולרגלים. לאחר מכן, מגולף כל חלק בנפרד. על פי המסורת אברי הגוף השונים מייצגים וקשורים לכוחות על טבעיים וכך מובלטים ומודגשים חלקים שונים של אברי הגוף בהתאם למסר הרוחני ספיריטואלי של הפסל הספציפי . חשוב להדגיש שלמרות שהפרופורציות אינן תואמות לאמת האנטומית נשמר היחס בין כל היסודות העיקריים המרכיבים את דמות האדם. באמנות האפריקאית מודגש הרוחני לפיכך הפרופורציות אינן חשובות: העיקר מודגש ומה שאינו לעניין מסולק. ישנן צורות קבועות המסמלות רעיונות ומושגים מסוימים והדבר נעשה בצורה אקספרסיבית מוגזמת, למשל: ראשים גדולים בהגזמה המסמלים רוחניות כוח שכלי,  כרסים תפוחות, טבור בולט ואברי מין מודגשים המסמלים את כוח הפריון.

במסכה זו שלפנינו מומחש המושג של רוממות על-טבעית המתגלה בהדרת פנים אצילית. שלווה והרמוניה מושגים ע"י שיווי משקל וסטטיות, סימטריה ופרונטאליות.

פסלים המגולפים בצורת חיות

בנוסף, כוללת האמנות האפריקאית פסלים המגולפים בצורת חיות המייצגות מושגים של כוח פרנסה והגנה על ידי הבלטה והדגשה של חלקים שונים בגוף החיה. בדוגמא שלפנינו מובלט החדק של הפיל כמייצג כוח והגנה.

דוגמא נוספת היא דמותו של הארנב שאוזניו הארוכות ועיניו הענקיות והחלולות מייצגות את היכולת לראות ולשמוע בצורה אלוהית.

ציפור הקוקו

דוגמא אחרונה ונפוצה היא דמותה של ציפור הקוקו המייצגת פרנסה ומופיעה בווריאציות רבות תוך הדגשת המקור כסמל.

שימו לב לציפור הקוקו בעלת המקור הארוך הנמצאת בראש המסכה.

לסיכום

הפשטות והרוחניות שמציעה האמנות האפריקאית מסורתית מהלכת קסם כבר שנים רבות על עולם האמנות המערבי. הרוח הטבעית והאינסטינקטיבית ועושר ההבעה המאגי דתי מהווה כבר שנים רבות מקור השראה לאמנים ולצרכני אמנות רבים בכל העולם.