הכירו את שבט ה Punu מגבון

מדורת השבט: הכירו את שבט הPunu מגבון

על מפת אפריקה גבון נראית קטנה, על אף שגודלה יותר מפי עשר מישראל.

אוכלוסייתה קטנה ומונה פחות משניים וחצי מיליון איש.

“סמל כוח היופי” – גבון
“סמל כוח היופי” – גבון

בין הקבוצות האתניות השונות הנכללות בה נמצאים גם בני שבט הפונו (Punu, המכונים לפעמים גם Bapunu או Ban Sira).

 

לא מאוד מפורסמים כשבט

שבט הפונו אינו מוכר ומפורסם במיוחד, וגם מדינתו גבון כנראה לא תככב בין עשרים המדינות הראשונות שתיזכרו בשמן במחשבה על אפריקה.

אך מרכז אפריקה מכיל שלל מדינות ותרבויות מרתקות, שהולידו יצירות שנסעו רחוק הרבה יותר מהאמנים השבטיים שיצרו אותם, כבשו לבבות ואת סקרנותם של חובבי אמנות ביבשות אחרות ביופיין המרתק והמיוחד.

 

מצד שני המסכות מאוד מפורסמות ברמה בנלאומית

אמנות שבט ה Punu מפורסמת בכל העולם בזכות המסכות הצבועות בלבן והפסלים המרהיבים שרבים מהם נמצאים כיום באוספים של מוזיאוני האמנות החשובים בעולם.

בתחילת המאה העשרים כאשר האירופאים הגיעו לשבט ופגשו לראשונה את המסכות הלבנות האופייניות לאמנות השבט, הם הסתחררו מיופיין המיוחד והשונה ולא היו בטוחים בקשר למוצאן.

הם לא הבינו מה פשר העיניים הצרות והמלוכסנות , מה פשר השפתיים הצרות המעוצבות בקפידה, מה פשר האף הדק והארוך והחזות המזכירה פנים אסייתיות (יפניות בעיקר).

 

על השבט ואמנותו:

על פי מסורתם, מוצאם של ה punu בצפון אפריקה, משם נדדו עד למקום מושבם הנוכחי, בהריה וערבותיה של גבון ומקצתם ברפובליקה של קונגו השכנה.

הם חיים בכפרים קטנים ומתפרנסים בעיקר מגידולים חקלאיים, וכן ציד, דיג ואחזקת חיות משק.

זוהי תרבות מטריניאלית (כלומר, הרכוש והזהות עוברים דרך האם ולא האב).

את חשיבות הנשים רואים במסכות העץ השבטיות המציגות ומאדירות דמויות נשיות יפות ומסותתות.

 

על רבות מהן יופיע מעוין (לרוב במצח) המחולק לתשעה חלקים –

“אהבה ויופי” – גבון
“אהבה ויופי” – גבון

תשע הוא מספר חשוב ומיסטי בתרבות הPunu, המסמל גם את תשעת שבטי הPunu המקוריים לפי המסורת שבעל פה וגם יכולות ריפוי.

תווי הפנים המיוחדות, עם עיניים בולטות אך צרות, גבות צרות וארוכות בצורת קשת, שפתיים משורבבות ומצח גבוה, ריתקו את המערביים כשפגשו בהם לראשונה.

בחלקן, במיוחד במסכות הלבנות, ישנו דמיון לאסתטיקה אוריינטלית מן המזרח, והיו שהשוו בין המסכות הלבנות של הפונו לבין המסכות היפניות, ואף חשבו שמקורן באסיה.

המסכות הן בגודל טבעי, כיוון שהן נחבשות על הפנים במהלך ריקודים וטקסים מסורתיים (כיום גם למטרות בידור), כמו ריקוד ה-Mukudj, שבוצע על קביים.

הצבע הלבן של המסכות הלבנות מסמל שלום, יופי, את רוחות המתים והחיים שאחרי.

 

חלוקת המסכות

מסיכות הpunu נחלקות למסכות לבנות ולמסכות שחורות, שלשתיהן מאפיינים ויזואליים דומים למעט הצבע.

הpunu יוצרים גם פסלי גוף מלא, מעץ או מעצמות.

כיום, כאמור, מפארות מסכות כאלו מוזיאונים נודעים, למשל מוזיאון המטרופולין לאמנות (המט) בניו יורק.

גם אליו מגיעות מסכות מרשימות ויפהפיות מגבון בכלל ומשבט הpunu בפרט, ואתם מוזמנים להתרשם מכמה מהן כאן: מסכות פונו , מסכות מגבון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *